הדברים שמשמחים את הלב

שרדנו את הסגר. מעל חודש היינו בבית. אני לא יודעת מה אתכם, אנחנו בוגרים גם של שני בידודים. בידד אחד סיימנו 3 ימים לפני הכניסה לסגר והבידוד השני היה תוך כדי הסגר. להיות עם תאומים בני 4 בבית, בלי יכולת לצאת, זה אתגר בפני עצמו. חוץ מהתאומים יש גם עבודה, יש גם זוגיות, יש גם מטלות בית. הג'ינגול הזה גרם לי התשה מוחלטת (כמו הורים רבים במדינה הזו שנמצאים באותו המצב).

איך שנגמר הסגר הלכנו לים כדי למלא מצברים. היה ים מושלם. הודות להתחממות הגלובלית, היה חם בפברואר, היה ים בצבע טורקיז ללא כל זכר לגלים (מה שנקרא בעגה המקומית - ים פלטה). החול היה נקי, אפשר היה לראות פנים של אנשים ללא מסיכה. כולם מחייכים. הילדים נהנו בטירוף. אנחנו נהנינו. לנשום את האוויר עם המלח, המרחב האינסופי - כל אלה מרחיבים דעתו (ונשמתו) של אדם.

היום הילדים הלכו סוף סוף לגן. זה שימח אותי מאוד מכמה סיבות: הראשונה והחשובה מכל היא שהילדים כבר מאוד התגעגעו לגן. הם חיכו כבר לחזור ולשחק עם הילדים, להשמיע וללמוד דברים חדשים. השנייה (והחשובה גם) שפתאום קיבלתי כמה שעות לעצמי. כמה שעות שאני יכולה לשבת ולחשוב בלי רגשי אשם על כך שאני לא עם הילדים או שבן זוגי נמצא איתם ולא עובד בזמן הזה. כמה שעות שאני יכולה רגע לחשוב לאן אני רוצה להגיע. אלה רגעים שמאוד התגעגעתי אליהם.

החזרה לשגרה זה דבר הכרחי ומבורך. החזרה לפגוש אנשים, לא דרך מסכים אלא מפגשים של ממש. הוירטואלי לעולם לא יוכל להחליף את המפגש האמיתי. כמו שמוצרים דיגיטליים לא יחליפו את המוצרים שאפשר לגעת בהם, לחוש אותם.

אז החלטתי כמה החלטות שאני מקווה שאעמוד בהן אחרי הסגר:

1. להיפגש עם חברים. לחדש קשרים ולהיפגש. כמה שיותר.

2. לפנות לעצמי זמן ביומן. אולי גם אתם עושים את זה לעצמכם. לי אף פעם אין זמן לעצמי. 3 פעמים בשבוע זמן לעצמי - שעה אחת שבה אני עושה דברים כמו ספורט, תספורת, ללכת לים לבד, לחשוב ולהיטען באנרגיות.

3. העבודה היא דבר מאוד חשוב אבל היא לא כל חיי. ולכן, החלטתי להגדיר את שעות העבודה שלי ומעבר להן אני לא עובדת. (היום זו תהיה הפעם האחרונה שאני מסכימה למפגש זום של עבודה בשעה 21:00).

4. לקבוע דייט עם בן הזוג פעם בשבועיים (אני ריאלית. פעם בשבוע זה לא משהו ריאלי...). אפילו שאין לאן לצאת, כי אין מסעדות, אין מוסדות תרבות שאפשר ללכת לראות הצגה או סרט, אין בתכלס לאן לצאת, אני רוצה שנצא. אפילו שסתם ניסע לתל אביב ונקנה גלידה ונסתובב בשדרה. או נזמין טייק אווי מאיזה מקום שווה ונשב לאכול בטבע (אני יודעת, זה לא אותו דבר כי טעם הקרטון עובר גם לאוכל, אבל לפחות זה לצאת מהבית ומהשגרה).

5. בית המלאכה שלי הוא דבר חשוב לי מאוד, הלקוחות שלי חשובים לי מאוד, והם אלה שנותנים לי את הכוח להמשיך וליצור. החלטתי שיהיה לי זמן מאוד מוגדר לפיתוח מוצרים חדשים שנמצאים אצלי במחשבות כבר הרבה מאוד זמן ואשיק אותם.

לפני שנה החלטתי לצאת מהמירוץ של עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עובדה. והקורונה באה ורק המחישה עד כמה המירוץ הזה הוא בלתי נסבל. ולקח לי שנה שלמה של קורונה כדי שהתובנות האלה יחלחלו ממש. מצאתי את עצמי בדרך לתחתית והבנתי שאני צריכה לשנות כיוון. וזה השינוי. להבין שהדברים הקטנים של המפגשים האנושיים והמפגשים עם עצמך - הם הדברים שמשמחים את הלב.

אז יצא פוסט שהוא יותר מהגג מאשר נותן מידע, אבל אולי יש כאן דברים שתוכלו להזדהות איתם ולחת אתכם. מהן ההחלטות שלכם כדי לשמח את לבכם? תעשו לכם רשימה. זה כיף.