החתונה זו נקודת ההתחלה...

לפני שבוע דיברתי עם חברתי המהממת ציפי חורי. היתה לנו שיחה מעולה כזו על החיים. כמובן שלא אספר כאן כל מה שדיברנו, אבל העליתי את כל הנושא הזה של הכתובות. אמרתי לה שאני רוצה לעשות איזשהו תהליך עם הזוגות שמתחתנים, שאני חושבת שזה משהו שהוא הכרחי כדי

שהם ירגישו שזה שלהם. משהו שייתן עוד ערך מוסף לכתובה שלהם.

ואז היא אמרה, ברוב גאוניותה, שאחד הדברים הכי יפים שיכולים להיות זה שהילד של אותו זוג יסתכל על הכתובה שתלויה בבית, ויוכל לראות את העבר שלו, שיוכל לדבר עם ההורים שלו ולשאול שאלות. זה פקח לי את העיניים והבנתי שזה הערך המוסף שצריך להיות.

זה התחבר לכל כך הרבה דברים שחשבתי עליהם קודם. ציפי המהממת פשוט חיברה לי נקודות שהיו מפוזרות... הרי החתונה זו רק נקודת ההתחלה. זו נקודת שיא שאחריה ממשיכים החיים. אולי הם שונים (לפעמים אפילו מאוד), בשלב מסוים נולדים ילדים, ובעצם זה לא רק חיבור בין שני אנשים אלא חיבור בין שתי משפחות (לא תמיד זוכרים את זה כשמתאהבים במישהו/י). לפעמים החיבור הוא בין מסורות שונות.

המסורות האלה הן לא רק מסורות של אוכל או סגנון תפילה. אלו מסורות עתיקות יומין גם של אמנות ואומנות. מסורות של עיטורים ושל קישוטים, של צבעים, של מרקמים, של לבוש.

אני רוצה ליצור כתובה שבה בני הזוג מביאים את המקומות הלה - את המסורות שמהן הם באים, את ההיסטוריה שלהם. אם נסתכל בראיה של ההיסטוריה, אנחנו חלק ממשהו גדול - מסורות ושייכות לשורשים.

הכתובה יכולה לעשות שילוב של מסורות. משהו חדש. ממש כמו היצירה של הבית החדש שנבנה במהלך החתונה. בכל חתונה נוצרת משפחה חדשה. עתיד חדש. משותף. אבל העתיד הזה נשען על עבר וזה משהו שאני מאוד מתחברת אליו. בלי עבר אין עתיד. אני בטוחה שמישהו כבר אמר את זה, אבל אני מתחברת לזה מאוד.

עכשיו אני עובדת על כתובה שמשלבת מסורת פרסית ומסורת אשכנזית. תעקבו ותוכלו לראות מה יצא מזה...

הנה ההתחלה...

תחילת עבודה על כתובה

  • Facebook
  • Instagram
  • Pinterest
  • YouTube