הקסם בתיאטרון צלליות

עודכן: 11 בפבר׳

תיאטרון צלליות הוא קסום. זה מתחיל מהאווירה האחרת שקיימת באולם. האור הוא אור מעומעם ונעים. הצלליות, גם אם הן מפחידות לפעמים, יוצרות משחקים ותנועה שלא מצאתי בדברים אחרים. אם משחקים נכון עם התאורה, גם אם לא מזיזים כלל את הבובה, הכל קם לתחיה.

בקיץ האחרון זכיתי להופיע במסגרת פסטיבל תיאטרון הקרון הבינלאומי לתיאטרון בובות עם הצגת צלליות. זו היתה הפעם הראשונה שבה התנסיתי בחוויה הזו ונשביתי בקסם. היה לי שם אוהל לבן (מבחוץ הוא היה שחור), והילדים הוזמנו לביקור ביער הצללים. הצגתי שם שלושה סיפורונים קטנים על כל מיני חברים מהיער - חברים שאותם חתכתי ויצרתי. לעומת תיאטרון צלליות קלאסי, שבו המפעיל נמצא מאחורי המסך, אני בחרתי להיות בקדמת הבמה יחד עם הצלליות שלי והילדים יכלו לראות בדיוק איך הכל פועל.

היו המון גירויים מסביב. המון רעש. המון הצגות אחרות יפות וקסומות שיצרו אנשים מוכשרים במיוחד. ובמשך 20 דקות הילדים היו מרותקים לצלליות האלה. הם היו מרותקים לאור המיוחד שבקע מהן. הם היו מרותקים לשקט שהיה שם.

ואני הייתי בתעופות של אושר. הייתי מאושרת מלרתק ילדים (גדולים וקטנים כאחד, כולל ההורים שישבו גם הם מרותקים), הייתי מאושרת מכך שהיצירות שלי מקבלות חיים משל עצמן, הייתי מאושרת מזה שיכולתי לגעת בילדים ומתוך הסיפורים שלי הם רצו לבוא ולספר לי את הסיפורים שלהם. קצת כמו ביצירה שיצרתי על סיפורה של סבתי האהובה, גם כאן היצירה היתה איזשהו זרז בשביל ילדים לבוא ולספר על חלומות מפחידים שהיו להם או על דברים משמחים במיוחד.

אפשר לספר כל כך הרבה סיפורים בצלליות. הן רק מחכות לפנס הנכון שידליק אותן. וילדים ידועים בכך שהם יודעים לספר סיפורים. כל מה שחסר להם הוא האיור או התירוץ שאיתו הם יוכלו רק להפליג על כנפי הדמיון או לספר את הסיפורים האמיתיים שלהם.

אני חושבת שהקסם הזה נובע מכך שאין כאן שום מסכים. אין כאן שום דבר שהוא מהיר. הכל הרבה יותר שקט ואיטי. הכל הרבה יותר "לואו-טק"... ואולי זה מה שילדים צריכים. משהו שהוא לא הכי חדש ונוצץ, אלא משהו שנוגע להם בנשמה באמת. ואולי לא רק ילדים, אלא גם מבוגרים צריכים רגע את השקט הזה של להתבונן בדברים הפשוטים באמת. קצת כמו להסתכל על הצללים של העצים, או להסתכל על ריצודים של אור שחודרים דרך חרכי התריס בבוקר ומכניסים "אור של זהב" הבתה. להסתכל בהשתאות על מה שלעיתים נראה מובן מאליו. להרים את הראש מהמסך ולהתבונן.

בבלוג הבא אראה לכם איך אפשר ליצור בובות של תיאטרון צלליות ומה עושים בדיוק.

אם יש לכם רעיון מיוחד לסיפור אותו תרצו שאדגים בתמונות - מוזמנים לכתוב לי כאן בתגובות.


30 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול