מחשבות על אור וצל
בשבועות האחרונים אני עובדת על הצגת צלליות, תיאטרון סיפור קטן, שבו אני עוסקת בפחדים של ילדים דרך צללים. הצלליות מביאות איתן הרבה מאוד מחשבה עמוקה של הפחדים שלנו, על המהות שלנו, על זיכרונות ועל החיים בכלל.
הצל הוא זיכרון של צורה. הצל והזיכרון בעיני הם אחד - כשם שהזיכרון הוא מוחשי וממשי כך גם הצל יש לו צורה ברורה. אבל ברגע שננסה להתערב בצל או בזיכרון - נהרוס את שניהם. הם יופרעו ולעולם לא יחזרו להיות כשהם שהיו קודם.